בנייה ותיקון גיטרות

יולנה קאסטום-סיפור הבנייה

image230הסיפור של הגיטרה החשמלית הזאת מתחיל אי שם בסיביר הרחוקה.

יום אחד מגיע אלי לסטודיו לקוח בשם סטאס. הוא נגן גיטרה, חובב בלוז מושבע, שבנוסף להיותו איש משפחה, הוא גם מנגן, מוביל

הרכב בלוז ומופיע להנהתו. אז בזמן שאני מטפל בגיטרות שלו הוא מתחיל בסיפור : אבא שלי נהג לנגן בצעירותו..הוא היה מופיע

במועדונים לפרנסתו. מה שכמובן גרם לו להעדר בלילות מהבית. הוא ממשיך ומספר, הנגינה והמוסיקה היו חייו. ואז אני נולדתי.

אמא שלי לא אהבה את הרעיון הזה יותר וכך אבי הפסיק לנגן במועדנים, מכר את הגיטרה ומצא לו עיסוקים אחרים.

עצרתי לרגע את עבודתי, והבטתי בסטאס..אני מבין אני אומר לו, נשמע לא פשוט..

ובכן, יש לי רעיון הוא אומר וממשיך ושואל, מה יהיה מחירה של גיטרה בהזמנה אישית, גיטרה חשמלית קאסטום? אני מהנהן בראשי

כמבין את הרעיון שמאחורי השאלה, חושב לרגע ואז עונה לו, זה תלוי בעיצוב שתרצה, בחומרי הגלם, בצביעה וכו'.

לאבי היתה גיטרה פשוטה יחסית אומר סטאס, אבל הוא מאוד אהב אותה..היא היתה צבועה בצבע אדום בוהק, יפה כזאת..

יולנה! קראו לגיטרה יולנה! יולנה אני שואל אותו, מה זאת הגיטרה הזאת? מעולם לא שמעתי על גיטרות יולנה..

בעודי ממשיך בתיקון הגיטרה החשמלית שלו,סטאס מתיישב על המחשב שלי,ואומר לי תכף תראה..תכף תראה..אחרי כמה דקות הוא קורא לי,מצאתי! אני ניגש

למחשב מביט במסך ולנגד עיני רואה תמונות של גיטרה מוזרה משהו..אני מביט ארוכות,כלא מצליח לעכל את המתבקש ממני לעשות,ואז הוא שואל אותי,אפשר

לבנות גיטרה כזאת?אפשר לשחזר את המראה הכללי שתיראה כמו הגיטרה שאבא שלי כל כך אהב? באופן כללי כן עניתי לו. אוקי הוא אומר,תן לי לחשוב על זה

כמו שצריך ונמשיך משם.

החלטנו להיפגש שוב ולהתחיל לתכנן את המשך הפרויקט.חשוב לציין שתהליך הבנייה היה מוגבל בזמן.יום ההולדת של אביו חל ביוני,והזמן היה בערך ינואר באותה עת.

הייתי צריך מידע רב ומידות על מנת להצליח ולדייק בפרויקט הזה ולכן ביקשתי מסטאס לנסות ולהשיג גיטרה כזאת.ואכן הוא מצא גיטרה כזאת בחנות יד שניה בגרמניה

וקנה אותה בגרושים..כשהוא הגיע אלי עם הגיטרה הייתי מופתע,היא הייתהבצבע אדום בוהק בדיוק כמו שהוא תאר בפניי והיא היתה שמורה באופן מפתיע.

כל המטרה של הגיטרה הזאת היתה לקנה מידה בלבד..

בתחילת הדברים, סטאס סיפר על רצונו של אביו לחזור ולנגן בימים אלו. לפתע הוא אומר לי, מה דעתך שאחרי שתסיים עם המידות, תתקן את הגיטרה הזאת,

שתנגן כמו שצריך?

אני אשלח אותה לאבי לסיביר, שיחזור לנגן..זו תהיה סגירת מעגל פנטסטית. הוא במילא לא יודע דבר אודות הפרויקט של הגיטרה עבודת יד שאתה בונה בשבילו.

כך זה יעצים את ההפתעה עוד יותר לכשיקבל את הגיטרה החדשה שלו, ביום הולדת שישים שלו.

ודאי שהסכמתי..ניגשתי מיד לפרק את היולנה לגורמים ולבחון היטב את תכנון הבניה שלה ובעיקר אילו נתונים לכלול בפרויקט מתוך הקיים,ואלו לשנות.

קצת על היולנה-יולנה היתה חברה ליצור גיטרות שפעלה מאחורי מסך הברזל כנראה בשנות השישים, באוקראינה או בצ'כיה, ויצרה מספר מודלים.

הכלים היו בנויים ברמה ירודה מאוד, עם המון טעויות הנדסיות, וטעויות פונקציונליות, העצים ששימשו אותם היו עצים קשים מסוג לא ידוע, כנראה זן מקומי של עץ אלון

שנקרא ברוסית דוב[עם שורוק].

ניכר היה שהמתכננים של הגיטרות האלו, פשוט השיגו מעט מאוד מידע מהמערב בעיקר מארה"ב ומהיצור ההולך ותופס תאוצה שם של גיטרות חשמליות ופשוט ניסו

לחקות את מה שהבינו.

מנסיון שצברתי ברבות השנים בתיקון גיטרות, טיפלתי גם בגיטרות רבות מיצור מזרח אירופאי, מאותן שנות יצור, וכולן סבלו מאותן הבעיות בדיוק :

בעיות הנדסיות ברמת התכנון של הגיטרה.

אכן, תוך זמן לא רב, סיימתי לתעד את היולנה לצרכי הפרויקט. תיקנתי את הגיטרה, פתרתי בעיות והשמשתי אותה לנגינה..בדרך לסיביר..רק עד האביב חשבתי לעצמי..

אחרי זה הוא כבר לא ירצה שום יולנה..מעניין מה הוא יעשה בה אחריי שיקבל את הגיטרה שלי..הוא בטח יתלה את הישנה על הקיר במשרד שלו או משהו..שתעורר

השראה בשבילו..ובכל זאת, לא בכל יום, אדם מקבל מתנה בסדר גודל כזה. זה לא עניין של כסף, כיוון שעלויות בניה של גיטרה שכזאת הן לא בשמיים, אבל הרעיון הרוחני

והריגשי, האהבה והכבוד כלפי האב מצד בנו, זה כבר עניין אחר..מעל ומעבר לחומר..מרגש, מרגש מאוד חשבתי לעצמי..כל הכבוד לסטאס, איזו מתנה..

ובכן, כך הונחו היסודות הראשונים ליצירת הגיטרה החשמלית הנהדרת הזאת-היולנה, שנבנת אקסלוסיבית עבור מיכאל שפירו, כהפתעה ליום הולדתו ה-60.

אז היולנה קאסטום נבנתה על פי הרעיון של היולנה המקורית. עם זאת תכננתי אותה ללא פשרות, כגיטרה איכותית ביותר שתתפקד ותנגן כגיטרה מהשורה

הראשונה של גיטרות חשמליות בעולם-גיטרת בוטיק, והיא אכן כזאת.

כמובן שהתחשבתי בכל דרישות העיצוב.

קווי המתאר של הגוף זהים לאלו של היולנה, גם הצורה של ראש הגיטרה [הדסטוק]. הגוף נבנה ממהגוני, רחב מספיק ומיובש דיו באופן טבעי על מנת לשמש כגוף ראוי.

 את הצוואר בניתי מעץ מדהים ביופיו ובתכונותיו המוסיקליים-מייפל מסולסל או קרלי מייפל. את לוח האצבוע [פינגרבורד] בניתי מאבוני אפריקאי שחור.

בבניית הצוואר הזה השתמשתי בחתך סריגים יחודי לנוחות נגינה מירבית, ובטכניקת השתלת סריגים יחודית, שפיתחתי במיוחד עבור הגיטרה הזאת-שיטה המיועדת

לכלי מיתר באיזוריי אקלים קיצוניים כמו המקום שאליו היולנה קאסטום מיועדת לגור בו-סיביר.. [בקצרה אספר, שהטכניקה הזאת מבוססת על תגובת חומרים שונים

לטמפרטורה] ולסיום, הצוואר נצבע בלכה ניטרוצלולוזה כמיטב המסורת.

את מערכת האלקטרוניקה והגשר התבקשתי להשאיר קרוב למקור ככל הניתן. לכן בחרנו להשתמש בשניי מיני האמבאקרים כנגד שניי הפיקאפים של היולנה המקורית,

ואת השליטה האלקטרונית השארנו זהה ליולנה : מפסק רוטרי עם ראש תרנגול, כפתור ווליום וכפתור טון.

השתמשנו בגשר דומה מאוד למקור-גשר זהה לזה המורכב בגיטרות מסוג ג'אזמאסטר ויגואר של פנדר.

ההצעה שלי כללה ויתור על הפיקגארד המגושם שהיה אמור להסתיר נתח נכבד מיופיו של העץ המיוחד, שבו השתמשתי לבניה של הגיטרה הזאת, וכמובן שבמקום

צבע אטום הצעתי לצבוע את הגיטרה בלכה שקופה עם גוון, וזאת על מנת להדגיש את יופיו של העץ.

סטאס הסכים ובמקום צבע אדום מסטיק בוהק עם פיקגארד, הגוף הזה קיבל צביעה של שרי ברסט [לכה שקופה בגוון שרי שמתכהה סמוך לדפנות הגיטרה]

מהמם שמדגיש כל כך יפה את סיבי העץ.

לסיכום : היולנה קאסטום-גיטרה חשמלית שתוכננה להיראות ולהזכיר את גיטרת נעוריו של מיכאל שפירו, אך להעניק לו חויה אחרת לגמרי של נגינה, חויה כל כך

עוצמתית, שהוא לא ירצה להפסיק לנגן לעולם. היא נשמעת מדהים, קשה לתאר כמה..נוחות הנגינה בה היא נהדרת וכמובן שהיא נראת נהדר..

גיטרת החלומות..

או במקרה הזה, הוא לא חלם אפילו שתהיה לו גיטרה כזאת..

להזמנה של גיטרה חשמלית קאסטום, בדיוק כמו בחלומות שלך-צור קשר.